Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

רק לא הישרדות

"הישרדות", סדרת הריאליטי של ערוץ 10, היא דוגמה מצוינת לחברה איך לא להתנהג כדי לשרוד בעולם שלנו. אין ספק שאם נמשיך לחיות על פי ערכי אגואיזם ותחמנות, נמצא את עצמנו "מודחים" מכדור הארץ. מדריך לשורד הרוחני
מאת: אלי וינוקור

"ובמילים פשוטות נאמר, שטבע כל אדם ואדם, לנצל חיי כל הבריות שבעולם לטובת עצמו. וכל שנותן לזולתו - אינו נותן אלא מחמת הכרח, והדבר נעשה בעורמה רבה, באופן שחברו לא ירגיש בזה, ויוותר לו מדעתו... וכל ההבדל הוא רק בדרך בחירתם של האנשים: שהאחד מנצל את הבריות על ידי השגת תאוות נמוכות, והשני על ידי השגת ממשלה, והשלישי על ידי השגת כבוד" (בעל הסולם, מאמר השלום).

בחודשים האחרונים העפילה "הישרדות" אל מרומי פסגת הרייטינג, והפכה למלכת השיח השבועי. כל המניפולציות האפשריות מגויסות בהצלחה כדי להשאיר אותנו נטועים עמוק בכורסא, בוהים במסך. יפים ויפות מפזזים להם בנחת על חופים חלומיים בבגדים מינימליים, תככים, מסתורין, ים כחול שלא נגמר, מתח מיני מרומז והרבה אמוציות. אלא שב"הישרדות"  גרסת הכחול-לבן, בולט משהו נוסף - בשונה מהמקור האמריקאי, מעניין לראות איך חבורת ישראלים, מרביתם צעירים שעד לא מזמן שירתו ביחידות עילית, וחונכו שם על ערכים כמו עזרה הדדית וחברות, עוברים סדרת מצבים שמגלה את פרצופם - פרצופנו - האמיתי.

כל מי שצפה בסדרה, אינו יכול להתעלם מהאופן הישיר, לעיתים בוטה, שבו הרצון האגואיסטי לנצח את האחרים, טורף את הכול. ברגע שאחד המתמודדים חש סיכון המרחף מעל סיכויו לממש את החלום האמריקאי, הוא יעשה הכול, כדי לדרוך על 'חבריו', ויחייך כל הדרך אל המטרה הנכספת.

לאחרונה, כשהמשחק הגיע לשלב שבו ההישרדות הפכה לאישית וכבר ממש לא קבוצתית, סיכם את הנושא הוגה הדעות החדש - "השורד הפופולרי ביותר", נועם משהו - כשהצהיר: "יותר קל להיות על אי המתים לבד, מאשר עם חברים שמנסים לאכול אותך".

המקור לפופולריות של הסדרה ברור, אבל הסדרה והפופולריות הגורפת שלה מעוררות גם שאלות עמוקות יותר, כמו: מה זה אומר עלינו, הצופים, בני ישראל מודל 2008 כחברה? או לאן נעלמו הערכים שפעם ייחדו אותנו? אהבת הזולת, תרומה לחברה, התנדבות, יושר ומילים נוספות, שנשמעות עכשיו כל כך... רחוקות.

פרצופה של המדינה

(צילום: אייל נבו)

"אילו היו רק אנשים רשעים המבצעים אי-שם את מעשיהם הרעים, וכל מה שצריך הוא להפרידם מאתנו ולהשמידם. אך הגבול שבין טוב לרע עובר בלבו של כל בן אנוש, ומי ירצה להרוס חלק מלבו שלו?" (אלכסנדר סולז'ניצין "ארכיפלג גולאג")

"הישרדות" משקפת במידה רבה את החיים העכשוויים בישראל. ולאו דווקא בהקשר הביטחוני-כלכלי הברור, אלא בעיקר 'בזכות' ערכי תכנית הריאליטי המצליחה.

כבר אמרו שאנו חיים בשתי מדינות, באחת נופלים קסאמים בקצב העליות והירידות בבורסה, ומשפחות חיות מתחת לקו העוני, ואילו השנייה מתמוגגת וחוגגת כמיטב האימרה 'אכול ושתה כי מחר נמות'. לתושבי האחת ממש לא אכפת מתושבי המדינה השנייה. להיפך, נדמה כי ערכים חדשים מבית היוצר של הקפיטליזם האמריקאי מצאו להם פינה חמה כל כך בליבנו, שנדמה כי היו כאן תמיד. "רק התחמן שורד", "נצל את הזולת עד תום" וכיוצא באלה, משמשים בהצלחה בסדרת הטלוויזיה של עם ישראל, אבל גם בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו. הרדיפה אחר ממון, כוח ופרסום השתלטה על לב הזירה הישראלית, והמטרה כבר מזמן מקדשת כל אמצעי. המערכות החברתיות קורסות, החינוך נמצא במגמת הידרדרות מתמדת, הון קונה שלטון ולהיפך, ועוד ועוד.

     
  הישרדות - מורה נבוכים  
     
  כללי:
הישרדות היא פורמט של משחק ריאליטי טלוויזיוני מצליח, שגרסאותיה מופקות במדינות רבות. הגרסה המקורית הייתה דווקא שבדית, והיא הופקה ב-1997 תחת השם."Expedition: Robinson"
הגרסה האמריקאית, המוכרת יותר, הוקרנה לראשונה בשנת 2000 ומשודרת מאז ללא הפסקה, כאשר בכל שנה משודרות שתי עונות .
הגרסה הישראלית, שזכתה לשם "הישרדות 10", החלה להצטלם ביוני 2007 ושודרה לראשונה ב- 15 לדצמבר 2007 בערוץ 10. התוכנית הופקה על ידי חברת הפקות ישראלית וחברת הפקות מקומית, וכללה כ- 100 אנשי הפקה ישראלים וכ- 200 אנשי הפקה מקומיים. עלות התוכנית 6 מיליון דולר.

המקום:
הסדרה צולמה ברפובליקה הדומיניקנית במשך 52 יום.

המשחק:
המשחק מחולק לשני שלבים.
בשלב הראשון: 20 מתמודדים נחלקים לשני שבטים, שחיים באזורים שונים ומתחרים זה בזה, באתגרים ומשימות שונות הדורשות: כושר גופני, חשיבה, עבודה קבוצתית, מיומנות וכוח רצון.
בשלב השני: מתמזגים שני השבטים והתחרות הופכת להיות אישית.

הפרס:
מיליון שקלים ורכב שטח יוקרתי.

הגמר:
בשבט טאיינו נשארו שלושת המתמודדים האחרונים: נעמה, מרינה ודן. נעם, מתמודד נוסף שהודח אך שהה על 'אי המתים', זכה גם הוא לצטרף אליהם לימים האחרונים של המשחק. הגמר הגדול ישודר מהיכל נוקיה בשני חלקים ב- 10 וב-17 במאי, והשורד האחרון יבחר ע"י חבר המושבעים המורכב מחברי השבט שהודחו לאחר האיחוד של שבט טאיינו.

     

את  עומק המשבר שבו אנו שקועים עד צוואר, מסמלות אולי יותר מכול ממשלות ישראל. שרים בלי תיק אבל עם תיק במשטרה, ראשי ממשלות תחת אזהרה מתמדת של ועדות חקירה ובתי משפט, שר ביטחון שהוא גם איש עסקים, ומי בכלל זוכר שפעם הדיחו כאן נשיא עקב ניצול מיני או אונס או שניהם. חוויות אלה הפכו כבר מזמן לתופעה טבעית סביב מדורת השבט הישראלית. ואכן, 'ברומא המודרנית' של המזרח התיכון: ה'הישרדות' חוגגת במלוא הדרה, והיא כבר מזמן חצתה את גבולות מסך הטלוויזיה.

אין חדש תחת השמש

"נודע זה לחכמי הטבע אשר אפילו את התנועה הקטנה ביותר לא יניע האדם בלי כוח לתנועה, כלומר, מבלי להטיב לעצמו.

למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכסא אל השולחן, הוא עושה זאת משום שנדמה לו שבהניחו ידו על השולחן, ייהנה יותר. ואם לא היה נדמה לו כך, היה עוזב את ידו על הכסא בכל שבעים שנותיו מבלי להניעה ממקומה" (בעל הסולם, מאמר השלום).

מספר עשורים קודם לכן פרסם הרב יהודה אשלג, מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר, סדרת חיבורים קבליים לקהל הרחב, שבה עמד בצורה חד-משמעית על טבע האדם.

האדם מטבעו אגואיסט, הוא קבע., השאיפה להרוויח אושר, נטועה בלב כל אחד מאיתנו, גם אם זה על חשבון האחר. כתוצאה מטבע זה, מפיק האדם הנאה כשהוא מגלה שיש לו יותר מאלה שסובבים אותו, והוא סובל כשהוא רואה שיש לו פחות מהאחרים. השאיפה להיות מעל לאחר אינה יודעת שובע, והיא עתידה להעמיד אותנו בפני שוקת שבורה, חזה בעל הסולם.

אולם אם התכונה האגואיסטית טבועה עמוק בכל אחד ואחת מאיתנו, והיא הסיבה המרכזית לתמונה העגומה של אבדן הדרך המוסרי-חינוכי-תרבותי שמאפיין את החיים האנושיים, עולה השאלה בדבר המשך הקיום של חברה כזו בעתיד, או שאולי במוקדם או במאוחר אנו עתידים "להדיח" את עצמנו מעל פני האדמה?

אל דאגה, מרגיע אותנו בעל הסולם, יש מוצא. כבר למעלה מחמשת אלפים שנים קיים מדריך לשורד הרוחני. אבל כדי "לשרוד", עלינו להבין את הרציונל העומד בבסיס החוקים המנהלים את מערכת הטבע ולממש אותם בחברה האנושית.

שיטתו של ראשון השורדים

לשם כך לקח בעל הסולם את שיטתו של ראשון השורדים בהיסטוריה האנושית - אברהם אבינו - התאים אותה לזמננו, ופרש אותה כמשנה חברתית מקפת. הוא חילק את משנתו לשלושה שלבים עיקריים:

  1. כדי להביא לשינוי המיוחל, עלינו לגלות תחילה את הרע שבקרבנו. כלומר, לגלות עד כמה אנו רחוקים זה מזה, ולהבין שהמחשבה על עצמנו ועל תועלתנו בלבד, היא זו שמונעת מאיתנו להגיע לקיום מאושר. ההבנה שמערכת הקשרים האגואיסטית בינינו היא מקור כל הרוע, ולאחר מכן הרגשת צער אמיתית על כך, בכוחם להתחיל להניע תהליך של שינוי.
  2. בשלב הבא, המשיך והסביר אשלג, יהיה עלינו לשנות את סולם הערכים החברתי - מחברה שמקדשת את האגו, וממליכה אותו בראשה, לחברה שבה ערכים של אהבה ונתינה לזולת הם החשובים. אחד האמצעים שיכול לסייע לכך הוא יצירת מערכת המתגמלת בפומבי את מי שנוהג בהתאם לערכים אלה. בדיוק כפי שהיום אנו מעניקים פרסים לאדם עבור הישגיו האישיים, עלינו לעודד את התרומה לחברה כערך מרכזי. הצורך הטבעי שטבוע בכל אחד מאיתנו להיות חלק מהחברה ולקבל ממנה חיזוקים, יעורר בנו רצון ליישם את ערכיה.
  3. לאחר שנשלים את שני השלבים הראשונים, נהיה בשלים למימוש אחד העקרונות המרכזיים בחכמת הקבלה - עקרון הערבות. נוכל לוותר על הדאגה הבלתי פוסקת לטובתנו האישית, רק אם יהיו אחרים שידאגו לנו באותה אחריות שבה אנו נדאג להם. בדומה למשפחה קטנה שבה איש דואג לרעהו.

    אמנם מימוש עקרונות אלה נראה רחוק ממבט ראשון, אולם אם נשכיל להבין את טבע האדם, ואת היותו יצור חברתי המושפע מהכלל, ואם החברה תתחיל לייחס לערכים אלה חשיבות עליונה, יהיה לאדם קל הרבה יותר לבנות יחס שונה לסובבים אותו. כשנחדש את הקשר בינינו, נקבל לכך תמיכה מחוקי הטבע - מהבורא.

התקופה שפוקדת אותנו כיום אינה פשוטה. ביכולתנו "לשרוד" אותה, אם נצליח להניח בצד את ההבדלים והאגו המפרידים בינינו, ונבחר להשתמש בשיטה שממתינה כאן עבורנו עד שנחליט להתאחד על בסיס אהבת הזולת. אם נאפשר לתכונת האהבה והדאגה לזולת, שחבויה בנו עמוק מתחת לשכבות הציניות והאגואיזם, להשתחרר, נוכל להפוך לחברה מלוכדת, בעלת מטרה וחזון שיאחדו אותה בשנית.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content