Left Sidebar Content

שומר החומות

שומרות החומות

מאחורי הלחימה בחזית והמהומות ברחובות, בלב מטחי הרקטות הבלתי פוסקים, יושבות במקלטים ובבתים נשים מודאגות. הן חרדות לבניהן החיילים והשוטרים, הלב שלהן מתכווץ בקרבן בכל פעם שהילדים רצים בבעתה למרחב המוגן, הן כואבות על הבית של כולנו שנשרף באש השנאה.

נשים מטבען דואגות יותר מגברים, בוגרות יותר, אחראיות יותר, ולכן דווקא מנשים צריכה לצאת הבשורה. אם נשים היו מבינות את גודל תפקידן בחברה, ובמה תלוי העתיד הטוב של כולנו, הן לא היו נחות ולא היו שוקטות עד שהיו מחייבות אותנו, הגברים, ואת כלל החברה לצעוד בדרך נכונה.

אני פונה אליכן נשים יקרות. העתיד של המדינה ושל כלל מדינות העולם תלוי בקשרים טובים בתוך עם ישראל, לא באף גורם אחר. עם ישראל הוא עם יחיד במינו ויש לו ייעוד מיוחד בפאזל האנושי, מכיוון שהוא כולל ביסודו את כל אומות העולם.

המקור של העם שלנו הוא בבבל העתיקה, באוסף של אנשים משבעים אומות שונות שהתחברו ביניהם לקבוצה מאוחדת, ולכן כל המצבים שאנחנו עוברים כצאצאים של אותה קבוצה, כשורש של האנושות כולה, מקרינים לענפים, לכל אומות העולם.

כל צעד לעבר התקרבות בין פלגי ישראל, כל פסיעה לעבר איחוד הלבבות וקשר הדדי בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים, בין העדות השונות, משפיעים ישירות על העולם שזקוק לכוח חיובי. ומנגד כל ריחוק ודחייה, זלזול ושנאת חינם, משדרים בדיוק את ההפך, כוח אנטי-חיבור שמעלה רגשות שנאה. זו הסיבה לכך שהעולם פונה נגדנו ומאשים אותנו, שהערבים החיים בינינו קמים עלינו לכלותינו, וכל עוד לא נתקן את הבעיה משורשה, יגיעו צרות גדולות יותר בזו אחר זו ויחייבו אותנו להתאחד. גם אם תושג הפסקת אש או רגיעה זמנית, ההתפרצות הבאה תהיה גרועה ומסוכנת יותר ושום כוח צבאי לא יציל אותנו, בטח שאף אומה לא תעמוד לצידנו.

כדי לשמור על המדינה שלנו אנחנו זקוקים גם לכן, לתכונות הצפונות בכן, לכוח האישה - אחרת הבית מתפורר והכול הולך לאבדון. איך שלא נסובב את הדברים, בסופו של דבר בכל בית ומשפחה האישה היא שקובעת, היא זו שמחזיקה את הבית על כתפיה, והגבר שומע בקולה, כך הוא בנוי באופן טבעי עוד כשינק מאימו והתחנך על ברכיה. זה הכוח והתפקיד של הנשים: לחנך את הדור. לדרוש חיבור, חיבוק, יחס טוב וידידותי בין איש לרעהו. הנטייה להתקרבות הדדית תביא לנו שקט וביטחון. ברגע שנתחיל להתקרב אחד לשני פתאום האויבים סביבנו ירגישו גם הם רצון להתקרב, ואף אחד בכל העולם לא ייגע בנו לרעה. החיבור מקרין ומדבק.

אם נשים יצאו לקדמת הבימה וירגישו שהן שייכות למחנה אחד עם משאלת לב משותפת לחיבור האומה, הן ילחצו בזה על הגברים וירגיעו את הרוחות. הן יביאו שינוי וסיכוי אמיתי לחיי שלווה ושלום להן ולמשפחותיהן, לעם ישראל ולעולם כולו. הן אינן צריכות לתפוס את מקום הגברים או את המשרות שלהם, נשים הן מעל המשרות, הדרגות והחשבונות של הגברים. כל שעליהן לעשות הוא להיות כמו אימא מחבקת לחברה המפולגת שלנו. להזרים רוח של אחדות לכל מקום, החל מגני ילדים ובתי ספר, דרך הרשתות החברתיות וכלה במקומות עבודה, ולהגיד שם בקול רם: "עד כאן; את זה אני לא מרשה, אני אוסרת עליכם להתנהג כך".

נשים יקרות, אני תולה בכן תקוות רבות, שלא תיכנעו לתעמולות למיניהן, למתרחש בשיח המתלהם, לדעתנות ולשליטת הגברים. העתיד של כולנו בידיים שלכן.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content