Left Sidebar Content

אירועים | אירועים קודמים | כנסי "קבלה לעם" | כנס הערבות העולמי - דצמבר 2011 | מאמרי הכנה

אין עוד מלבדו

שיעור מתוך כנס ארה"ב – סנט לואיס נובמבר 2008

אנחנו תמיד צריכים לחשוב על המצב האמיתי שבו אנחנו נמצאים. מצב שבו אנחנו מחוברים יחד במערכת אחת. אין לנו ברירה, אנחנו כלולים, תלויים ונמצאים בזה, וכדאי לנו לגלות זאת בעצמנו, ברצונותינו. לכן כל בני האדם בעולם, חייבים להתחבר יחד, רק כך נגיע להרמוניה עם הטבע, עם הבורא, ונזכה לשלמות. העיקר זה להתחבר למקור, שאז הכול יסתובב לכיוון השני, לכוון הטוב, וכולנו נסתובב בעקבותיו
מאת: הרב מיכאל לייטמן

הכוח העליון הוא אחד והוא מסובב את הכול. מסובב אותנו מבפנים, ומסדר לנו כל הסביבה בחוץ. כפי שנאמר: "אין עוד מלבדו". האדם בטעות חושב שיש עוד כוח אחר, וזה מפני שהוא לא יכול לגלות את הצורה האמיתית של המציאות.

האדם נמצא כל כולו, עם כל העולם, כל הקבוצות, כל החברים, כל המציאות, כל היקום, עם אין סוף הגלקסיות והכוכבים, עם מרחקים אינסופיים, וכל זה, זה בסך הכול מימד מאוד קטן, ביחס למימד השני שנקרא "בורא", שהוא סוגר אותנו מכל הצדדים, ודרכנו מעביר את כל כוחות ההפעלה שלנו, כך שבאמת, "אין עוד מלבדו".

המטרה של הכוח הזה היא להביא אותנו לחיבור עימו. להתחבר, אין הכוונה לדבר, להתחבק, זה לא סוג החיבור שאנחנו מכירים מהעולם הזה. להתחבר ברוחניות, זה להיות באותן התכונות, באותו מצב. כלומר, הרצון שלי, הכוונה שלי, התשוקה שלי, ההשתוקקות שלי, זה בעצם מה שאני, מה שאני מייצר מתוכי.

למרות שמדובר בשני רצונות שונים, ה"רצון לקבל" יכול להיות כמו ה"רצון להשפיע" של הבורא וזאת על ידי שינוי הכוונה. למרות שהחומר הוא רצון ליהנות, אם כוונת החומר ליהנות היא כדי להַנות למי שעושה לו טוב, אז שניהם שווים. הרבה פעמים אנחנו רואים את זה במציאות מכל מיני מקרים. למשל, כאשר אדם רוצה לעשות טוב לשני ונותן לו מתנה, ומקבל המתנה רוצה לעשות טוב לנותן, אז הוא צריך להראות לנותן שהוא נהנה מהמתנה, ואז שניהם נהנים. לא משנה מי הוא הנותן ומי המקבל, אלא העיקר הוא הקשר הנפשי הלבבי ביניהם.

כך אנחנו צריכים להגיע לאותה צורה, לאותו איחוד עם הבורא, שאז אנחנו נעשה כמוהו. לא חשוב מאיזה חומר אני עשוי, אם אני עובד כמו הבורא, בהתאם לזה אנחנו מתקרבים זה לזה, כמו שכתוב "אני לדודי ועליי תשוקתו". אז, באיחוד כזה שנקרא "דבקות", אין הבדל בין בורא לנברא, אלא שניהם כאחד.

השם של אותה התופעה שנקראת כוח עליון נקרא "בורא". מהמילים בוא-וראה, תבוא ותגלה. האדם יכול לבוא ולגלות מתוך התכונות שלו. מתוך תכונת ההשפעה והאהבה שאני מפתח, אני אגלה בתוכי את התכונה הזאת, וזה נקרא "בוא-וראה". תבוא ותראה, ותגלה בעצמך, מה זה "בורא".

שבירת הנשמות נעשתה כדי לאפשר לנו לאתר את אותו כוח עליון שבתוכנו, וזאת על ידי פיתוח תכונת ההשפעה והאהבה. הכוח העליון פועל באחרים, בזולת ואותו אנחנו צריכים לאתר, עם אותו כוח אנחנו צריכים להתחבר על ידי פיתוח תכונת ההשפעה והאהבה.

כדי לגלות את הכוח הזה שאנחנו לא רואים ולא מכירים, ניתנה לנו האפשרות לפתח יחס לזולת בדיוק כמו לעצמנו, יחס לזולת בדיוק כמו כלפי הבורא שנמצא בפנים, בתוכי. ואז במידה שאני מתחבר עם הזולת, כלומר, במידה שכל העולם, כל הדומם צומח וחי נעשים בשבילי כאחד, כ"אני" עצמי, באותה מידה אני מתחיל לגלות את הבורא שבי בפנים, רק אז הוא מתגלה. "בוא-וראה", הכוח הזה עולה בי ואני מגלה אותו.

המקובלים גילו את החוק הזה כבר בזמנו של האדם הראשון לפני 5,772 שנה, וכך הם הורו לנו לעשות, למי שרוצה להגיע להכרת הבורא, וכך אנחנו משתדלים לעשות בקבוצות שלנו, בדיוק כפי שהם עשו משך אלפי דורות.

מה שמעניין ומיוחד במצב הזה בעולם שלנו עכשיו, הוא שכל העולם חייב להגיע לזה. כל אחד, ולא חשוב מי הוא ומה הוא, כל שבעת מיליארד בני האדם, חייבים להתחיל להתקדם לבורא, כולם.
כולם חייבים להתחבר לבורא, לגלות את האלוקות, לגלות את המצב של שלימות, נתינה ואהבה, וזה מה שאנחנו רואים היום. העולם מתחיל לקבל מכה כללית.

כל התהליך שהאנושות עברה עד היום, הכול זה בעצם מכות וייסורים. אבל עכשיו הגיע הזמן שכולם חייבים להתחבר. כולם חייבים להגיע לדבקות בבורא, ולכן הבורא מעורר אותנו על ידי מכה כללית. ומעכשיו והלאה, כפי שחכמת הקבלה דיברה כבר לפני אלפי שנים, המכות יהיו שיטתיות.

אנחנו מכירים את זה מסיפור מצרים. הסיפור שבתורה שבו מסופר על מצרַים, זה הסיפור האמיתי המתאר בדיוק את המצב שלנו היום. עד שהגיע זמן יציאה ממצרים, חיו חיים רגילים, ביחסים טובים רעים, בצורה רגילה, ואז התחילו עשר המכות המפורסמות של פרעה. "פרעה" זה האגו הכללי, והחיים לפני שמתגלה האגו הכללי, הם החיים במצרים.
כאשר מגיע הזמן שחייבים לצאת ממצרים, חייבים להתפטר מהאגו, להתעלות מעליו, ואז מתחילה להתגלות צרה כללית, עשר מכות שעוברות על כל המצרים, על כל הרצון לקבל. על כולם עוברים שינויים כלליים וגדולים, וזה מה שיקרה מעכשיו והלאה בכל העולם.

המכות הללו לא ייפסקו, אבל זה יכול להשתנות, זה תלוי אם נעבור את התהליך כולו בדרך האור ולא בדרך ייסורים. לא צריכים לספור את המכות, צריך תמיד להשתוקק לטוב, לימין ולא לשמאל. אבל לפי מה שמתגלה בעולם, עכשיו זה רק התחלת המכה הראשונה, "כסף", וזאת המכה הברורה לכולם, משום שזה משפיע על הכול. רעב, ביטחון, יחסים במשפחה, בין מדינות, מלחמות, ומה לא. הכול תלוי בעצם בבסיס הזה, בתשתית הזאת שנקראת "כסף".

בעברית "כסף" זה מהמילה כיסופא, כיסוף, כיסה, מכסה, הסתרה. כסף מכסה את הדברים. כסף זה גם מהמילה מסך, כשאני נותן כסף, זה כמו שאני נותן יגיעה, ותמורת זה אני יכול לקבל משהו בחזרה. זאת המכה הראשונה, ואנחנו עוד נדבר ונלמד עליה משך החודשים הקרובים לעומקה, כאשר היא תתגלה, אנחנו נראה עד כמה שהיא מיוחדת, ומאוד בסיסית.

המכה הזאת היא רק המכה הראשונה מבין כל המכות העומדות לפנינו. המטרה של כל המכות הללו היא ללחוץ עלינו לצאת מהאגו שלנו, להתפטר ממנו, להתעלות מעליו, וזה מה שנקרא לברוח ממצרים. "מצרים" נקרא מיץ-רע, זה ריכוז של כל הרע.

ככל שנמהר לגלות מה קורה בעולם היום, בהתאם לזה אנחנו נוכל לעבור את המכות הללו בצורה קלה. אנחנו נצטרך לעבור אותם, אבל יכול להיות שאנחנו נעבור אותן רק במחשבה, בהבנה. כאשר מתגלה לי מכה, ואני מודע למכה הזאת, אני שמח שהיא מתגלה משום שהיא מצביעה על כיוון ההתפתחות שלי, ואז אני לא רואה בה כמכה, אלא עזרה, תמיכה, ממש סידור של קשר. מצד שני, אם אני לא רוצה להבין, אז אני מתחיל להרגיש את הכוח הזה כאילו הוא נגדי, ואז הוא מופיע כמכות מצרים, וזה יכול להרוס את העולם שלנו לגמרי. כמו שאנחנו רואים בהיסטוריה מאז אותן המכות, מצרים מעולם לא קמה.

כל ראשי הממשלות, כל האנשים הגדולים, החכמים, כולם אומרים, "העולם חדש". לפחות את זה הם מגלים, הם מבינים שהחוקים הישנים כבר אינם פועלים כבעבר.
כל זה קורה משום שהבורא "נוחת" לעולם, הכוח אחד רוצה להיכנס למערכת שלנו, ומאחר והמערכת שלנו היא לא כ"אחד", אין התאמה. אנחנו מפוזרים כמו שגלגלי שיניים מנותקים אחד מהשני, והוא נוחת אלינו כ"אחד", ואנחנו לא מותאמים זה לזה. אילו היינו קשורים זה לזה, אז הכוח של הבורא כנגד הכוח שלנו היה עובד נכון, בהתאמה. הכוח הפועל האחד, בתוך הנברא האחד.

מתוך זה שאנחנו מפוזרים, לא קשורים נכון יחד זה עם זה, חיים בשנאה, דחייה, מונעים על ידי הצורך בכבוד ושליטה, כשהבורא יורד לעולם ומתגלה יותר, אנחנו מרגישים מזה רע. זה ממש בא אלינו כמכה, כחושך, כלחץ, כמשהו שאני לא רוצה, כירידה נוראית לעולם. כל זה קורה רק מפני שאנחנו לא מותאמים זה לזה, ולא נמצאים בהרמוניה זה עם זה.

אנחנו לא מדברים על קבלה כעל חכמה שיש לה שייכות לדת. אנחנו מדברים על הבורא, הכוח אחד שמתגלה עכשיו לכולם בעולם. חכמת הקבלה מתגלה ככוח הפיזי החדש בעולם. הבנקאים היום צועקים שיש משהו חדש במערכת הבנקאית, באנושות, במערכת היחסים בנינו. הם לא אומרים את זה מתוך כך שאחד מהם נוצרי ואחד מוסלמי, הם אומרים את זה כי הם מגלים את זה באופן מוחשי בחיים שלהם. מתגלים דברים חדשים, כוח חדש בין בני אדם שלגמרי מפר את כל החוקים שהיו קודם. הבורא רוצה להתגלות יותר בבני אדם, כוח ההשפעה מתגלה יותר ויותר מתוך האנושות, ואנחנו בין שני הכוחות הללו, בין שתי המערכות הללו שהן כמו שתי תוכנות מחשב שאינן מותאמות זו לזו, וזה מה שמתגלה עכשיו. אנחנו מדברים על כוח פיזי המתגלה לנו באופן ממשי.

חכמת הקבלה היא מדע, לא אמונה, לא יהדות ואת זה גילה האדם הראשון כבר לפני 5,772 שנה. היהדות עדיין לא הייתה קיימת. מאוחר יותר היה זה אברהם, שהיה אחד מהבבלים, שגילה את חכמת הקבלה.

היהדות התחילה רק לפני אלפיים שנה, כמו הנצרות והאסלאם, כל הדתות קיימות בסך הכול אלפיים שנה, ואילו חכמת הקבלה קיימת מלפני 5,772 שנה. גילוי הבורא לנברא קרה בפעם הראשונה לאדם הראשון, לבן אדם כמונו שנקרא "אדם", שחי לפני 5,772 שנה, ממנו אנחנו מתחילים את לוח הזמנים שלנו, משום שזה תחילת התיקון של האדם. ולכן, לתהליך הזה אין שייכות לדתות בכלל, אלא מדובר בחכמה שהיא שיטה איך לגלות את האלוקות בצורה מהירה וטובה, בצורה הכרתית. ללכת לקראת זה, ולא לחכות עד שהמכות יחייבו אותנו לגלות.

אנחנו יכולים לשבת ולחכות, ולא לגלות שום דבר לעולם, אבל הצרות והמכות בעצמם יכוונו אותנו לזה. כמו שמסביר בעל הסולם ב"בחירה חופשית", יש את דרך האור, לפיה אנחנו יכולים בעצמנו להגיע למטרה, ויש את דרך הייסורים, שהיא על ידי הטבע, כפי שהתקדמנו עד היום במשך כל ההיסטוריה. האנושות עברה ממצב למצב על ידי כל מיני מכות, וכל מיני בעיות, וגם כך אנו יכולים להמשיך להתפתח. אבל אז לפנינו רעב, מלחמות, ומלחמות לא כמו שהיו בעבר, אלא ברור לנו שמדובר במלחמות אטום.

הסיבה למכה היא שהעולם צריך להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", כל העולם ככפר קטן, והכוח העליון מחייב אותנו לזה. גם בלי חכמת הקבלה, אנחנו מגלים את זה בשטח. ביולוגים רואים את זה בתפקוד גוף האדם, וכמו שהמערכות בגוף שלנו עובדות בהרמוניה פנימית, כך גם אנחנו צריכים להיות. אם אנחנו רוצים להיות בהרמוניה, במערכת אחת, אז אנחנו חייבים להתחבר בינינו. אפילו הבנקאים מדברים על כך שאנחנו צריכים להיות במצב הזה, מי יכול היה לחלום שפתאום הם ידברו בצורה כזאת? לכן, אנו באים ומסבירים להם משהו מאוד הגיוני. היום זה כבר מאוד הגיוני, כי זאת התשובה למה שקורה באופן ממשי עם כל אחד ואחד ברחוב.

אף אחד לא מחליט לבד, כולנו בובות. אלא שזה נסתר מאיתנו. במידה שאדם מגלה שהוא חלק אינטגראלי מכל המערכת, במידה הזאת הוא דווקא נעשה חופשי.

אנחנו לא מבטלים את עצמנו, אנחנו מבטלים את השכל הבהמי שלנו, כדי לעלות לשכל האלוקי. חכמת הקבלה אינה אומרת לך פחות לאכול, פחות לישון, פחות לעשות. היא אומרת לך, שאתה נפעל בעולם הזה על ידי הרצון הגשמי שלך, מה שנקרא ה"כרס" שלך, הרצון להתמלא, ובשכל, איך למלא את עצמך יותר, וככה זה בכל המערכות של העולם הזה. אם אתה רוצה להכיר את האלוקות, אתה צריך לעלות לרצון חדש ושכל חדש. רצון לאלוקות, להשפעה, ושכל שיעזור לך להגיע לזה. אתה לא צריך לבטל את הרצונות הקודמים והשכל הקודם. תתחיל להתעסק ברצון אלוקי ובשכל אלוקי, ומה שיהיה לך ברצון הגשמי שלך, זה רק מה שנקרא "הכרחיות", "נחיצות", ותשתמש בזה.

אין כאן ביטול עצמי. אדם לא צריך ללכת ולבטל את עצמו. זה צריך לבוא רק על ידי האור המחזיר למוטב, על ידי זה שאתה משתוקק בחיפוש אחר הבורא. אנחנו לא לוחצים, אנחנו לא מדכאים את עצמנו, ולא מתעסקים בהגבלות, בצומות, בשום דבר מסוג זה. להיפך, אנחנו מתעסקים דווקא בטוב ביותר כדי להגיע למדרגה יותר עליונה, ומה שקורה עם מדרגה התחתונה, היא בעצמה מקבלת את הצורה שצריכה להיות. אם אנחנו נעשה את הבחירה, ונמשוך את עצמנו ואת כל האנושות אחרינו לכוון המטרה היפה הזאת, על זה לא כתבו נביאים משום שזאת הבחירה החופשית שלנו.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content