Left Sidebar Content

אקטואליה | משבר כלכלי

שערוריית AIG

בעקבות שערוריית AIG, החליט בית הנבחרים להטיל מס של 90% על בונוסים שיעניקו חברות שקיבלו סיוע ממשלתי בסכום שעולה על 5 מיליארד דולר. מה עשו הבכירים בבנקים? צחקו לציבור בפנים
מאת: אלי וינוקור

עוד לא התחלנו לאסוף את השברים שהתפזרו בעקבות המפץ הכלכלי הראשון, ובוול סטריט כבר "מפיקים לקחים". בשבוע שעבר, בעקבות שערוריית AIG, החליט בית הנבחרים להטיל מס של 90% על בונוסים שיעניקו חברות שקיבלו סיוע ממשלתי בסכום שעולה על 5 מיליארד דולר. מה עשו הבכירים בבנקים? "הציבור אינו מגיב טוב לבונוסים?" הם אמרו לעצמם. אמרו, וצחקו לציבור בפנים.

מקושרים. בכירים בבנק צוחקים לציבור

מסמך פנימי שנשלח לעובדי "בנק אוף אמריקה" שהתפרסם השבוע בניו יורק טיימס מגלה כי במקום בונוסים החליט הבנק, שקיבל 45 מיליארד דולר מכספי משלם המסים, להגדיל ב- 70% את שכר הבסיס של העובדים. במקום 180 אלף דולר שכרם של כמה מנהלים יעלה ל-300 אלף דולר לשנה, ואילו מנהלים זוטרים יסתפקו רק ב-250 אלף דולר, במקום ב-150 אלף דולר לשנה. הפקת לקחים? אולי בשנה הבאה. רגולטור? הצחקתם אותנו.

ואיך מגיב לכך הממשל האמריקני? אמנם טרם זכינו להתייחסות ישירה לבנק אוף אמריקה, אבל כן זכינו להתייחסות לבונוסים ב-AIG. "אגלה לך סוד קטן ומלוכלך", אמר ברק אובאמה לג'יי לנו, "כל זה היה חוקי".

אז מה עושים? שאל לנו בפליאה. יש לשנות את החוקים, ענה אובאמה ללא היסוסים. במקום לשמור על אנשי הפיננסים בארבע עיניים, צריך לשמור עליהם בשבעים. "עלינו לחזור להלך רוח של 'מספיק ודי', לתחושה של אחריות, להבנה שלפעולות מסוימות של יחידים יש השלכה על כל החברה", סיכם אובאמה.

ואכן, דבריו נשמעים הגיוניים. אלא שכפי שאומרים במחוזותינו, כוונתך רצויה, מיסטר פרזידנט, אבל מעשיך אינם רצויים. פרסום הידיעה על המתרחש בבנק אוף אמריקה, מוכיחה פעם נוספת שאנשי הפיננסים תמיד ימצאו את הדרך "החוקית" לעשות עלינו קופה. אז לפני שמנפחים את הבועה הבאה - תהיה זו רגולציה או הזרמה נוספת של מיליארדי דולרים - בואו נעצור לרגע את הסוסים ונבין היכן אנו מפספסים. ככלות הכול, הכלכלה היא מערכת שהקמנו כדי להסדיר את הקשרים בינינו, ולאחרונה משהו מהותי מאוד השתנה בקשרים בין אנשים.

גלובליזציה, לא מה שחשבת

כשהגלובליזציה רק החלה לקרום עור וגידים, הפרשנים סברו שהקשרים המתהדקים בין בני העולם יביאו אותנו לדבר באותה שפה (אנגלית כמובן), יאפשרו לנו לטייל היכן שנרצה ויפתחו פתח לקשרים כלכליים וחברתיים רחבים. אלא שכפי שגילינו לאחרונה על בשרנו, לגלובליזציה יש מאפיינים נוספים. מסתבר, שלהיות "גלובלי" זה לא רק להתכתב עם החברים באיי פון, תוך כדי אכילת מקדונלדס בתאילנד על שולחנות פלסטיק מתוצרת סין, אלא גם להיות תלוי בהרבה מאוד אנשים. יום בהיר אחד כולנו הלכנו לישון, ולמחרת, בלי שנהיה מודעים לכך, התעוררנו כפותים. מישהו כמו הפיל על העולם רשת של שלשלאות ברזל, נעל את כולנו, וזרק את המפתחות של האזיקים. מעתה, הוא לחש לנו, בין אם תרצו בכך ובין אם לא, אתם קשורים. כפי שהוכיח לנו המשבר הנוכחי, כשהפרפר האמריקאי מכה בכנפיו, הוא מזעזע קשות גם את יאו מיפן וגם את לואיס מברזיל. נכנסנו לעידן חדש שבו כולנו תלויים זה בזה. וכאן אני חוזר שוב לבונוסים השערורייתיים.

הדרך היחידה למנוע מאנשים להערים זה על זה, היא לגרום להם להבין באיזה עולם הם חיים. איך שלא נסתכל על זה, המפתח להצלחה בעולם הגלובלי הוא שינוי היחסים משנאה לדאגה הדדית. אלו הם החוקים. כמו בכל מערכת סגורה, שרידותו של כל פרט תלויה באינפוט של כל החלקים האחרים.

לכן במקום להטיף מוסר לפקידים ולמנהלים, הממשל צריך להשתמש בכל אמצעי התקשורת כדי לפתוח את הלב והראש של האנשים לקשרים בינינו. שעוד ועוד בני אדם יתוודעו לכך שהצלחתם האישית תלויה במחשבות ובמעשים שלהם כלפי אחרים, הם בעצמם יהפכו לרגולטורים שהכלכלנים ומדינאים מחפשים. אך זהו רק קצה הקרחון.

כשתיווצר דעת קהל חזקה מספיק שתקדם ערכים אחרים, גם לאנשים שרוצים להמשיך להיות אגואיסטים, לא תהיה ברירה אלא להסכים לשנות את דרכם. ולראיה: שבוע לאחר שנודע לציבור האמריקאי על הבונוסים השמנים שחולקו ב- AIG מכספי משלם המיסים, רבים ממקבלי הבונוסים החזירו אותם מרצון ובעילום שם. הם פשוט לא יכלו לעמוד בפני הלחץ החברתי. מ.ש.ל. או במילים אחרות: הסברה רחבה על ההכרחיות בשינוי היחס לאחרים, היא הדרך שתעלה את כולנו על חוף מבטחים.

להרחבה בנושא המשבר ופיתרונו

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content