Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה

תמיכה כלכלית נכונה בילדים

תמיכה כלכלית של הורים בילדים עלולה להביא לעימותים משפחתיים, להלן סיפור מקרה. הורים בשנות השישים, ארבעה ילדים גדולים. האחד מהם בחר לעסוק באומנות, אבל משך שנים לא מצליח לפרנס את משפחתו. כתוצאה מכך, ההורים תומכים בו כלכלית על בסיס חודשי הרבה יותר ממה שהם תומכים בילדיהם האחרים. הדבר הגיע לידי כך שגם את הצוואה הם שינו לטובתו, במידה ניכרת. משנה לשנה, שאר הילדים חשים מירמור גדול. הם כועסים על האח האומן, ובעיקר על ההורים שמפלים אותם לרעה ביחס אליו. מה אפשר לעשות מכאן?

כדאי שההורים יקבלו הדרכה ממישהו שידע איך לסדר את העניינים הללו, ליישר את הקצוות, כי ברור שכך זה לא יכול להישאר. אין בעיה עם זה שהילד בוחר לעסוק באומנות, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון האחרים בצורה כל כך משמעותית. אומנם ראינו בהיסטוריה לא מעט אומנים שבחרו לחיות מהיד לפה כדי להמשיך לעסוק באומנותם, אך אי אפשר לקפח את כולם בגללו. אם משך שנים הוא לא מצליח לכלכל את עצמו, כנראה שהשקעתו באומנות צריכה להיות בזמנו הפנוי, לאחר שיעסוק במשהו אחר לפרנסתו. 

איך שלא יהיה, באופן עקרוני, ההורים צריכים להשקיע בכולם בשווה. אם לא יתחשבו ברגשות הקנאה והמירמור של ילדיהם האחרים, הם עלולים לדרדר את כולם למריבה ולשנאה. יהיו לדבר השלכות על כל עתידה של המשפחה. לא חכם לפעול רק לפי תחושת הלב שבאותו הרגע, כי יש כאן חשבון הרבה יותר עמוק, ולטווח ארוך. על ההורים ללמוד להתגבר על הכאב והצער שלהם, ולעשות לדבר הזה סוף. יחס מיוחד מוצדק במקרה של מצב בריאותי קשה, חס ושלום. מעבר לכך, יש תרבויות שנהגו לתת לבכור יותר, וגם לבת במשפחה הייתה איזו נטיית לב מיוחדת, אבל כל האחרים צריכים להיות שווים.

בסיפור המדובר, כדאי להורים ללכת לשופט, ולשאול מה הוא ממליץ לעשות. אחרי שישמעו את דבריו, לחזור לילדים ולספר זאת לכולם יחד. אם ירצו בכך, יכולים הילדים וההורים גם יחד ללכת להתייעצות נוספת איתו, אבל לא כל ילד לבד. מצד ההורים תהיה כאן הקלה משמעותית, כי ההחלטה התקבלה על ידי השופט ולא על ידם. בשביל מה להם לגרום למי מהילדים להיות לא מרוצה מהם. אין בכך משום הסרת אחריות מעצמם, אלא צירוף של דעה שאינה תלויה בדבר. 

בתהליך כזה, המשפחה מכניסה אדם זר בעל ניסיון חיים שיבקר אותה מן הצד. הוא יכול לשבת איתם, להתקרב אליהם ולהסביר להם על מקרים דומים שהוא ראה בעבר, מה בדיוק נעשה בהם, ומה היו התוצאות לאורך זמן. כדאי שזה יהיה מישהו שלא מוכר לבני המשפחה קודם, כדי שלא יחשבו שיש לו נטייה או העדפה למישהו מהם. מטרת-העל צריכה להיות לשמור על יחסים טובים במשפחה.

מההיבט החינוכי שבדבר, כדאי כבר מגיל צעיר לכוון ילדים לכך שהם יצטרכו לרכוש מקצוע בבוא הזמן ולהתמודד עם החיים בעצמם. ההורים יתמכו בהם פה ושם, אבל משנה לשנה הם יצאו מחיק המשפחה, ייכנסו לחיים עצמאיים ויידרשו לפרנס את עצמם ואת משפחתם. תחושה זו צריכה להיבנות בהם בעדינות ובהדרגה כבר מילדות.

מגיל 10 ואילך, תוך התחשבות באופיו המיוחד של הילד ודאי, אפשר כבר להתחיל לחשוב יחד לאיזה כיוון התפתחותי הוא נמשך, איזה מקצוע כדאי לו לרכוש, לפי נטיותיו ולפי צרכי השוק, לפי המטרות שהוא רוצה להשיג בחייו. כדאי לו להיות מתוכנן, לראות את חייו העתידיים ואת שלבי התפתחותו בצורה ריאלית. מה הוא לומד בבית הספר, מה אולי ילמד אחר כך באוניברסיטה, או במוסדות אחרים וכן הלאה.

אפשר לדבר על דברים כאלה מדי פעם בחוג המשפחה, בלי לחץ כמובן. להעלות שאלות בעניין, להאיר זוויות מבט שונות. זה יכול להיות בזמן ארוחה משפחתית או בילויים אחרים. לאט לאט הדבר יטפטף לילדים, בהתאם לגילם, והם יתחילו להרגיש לאן הם נוטים. העיקר הוא שתהיה מורגשת במשפחה רוח משותפת של אחריות ודאגה לעתיד.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1281 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content