אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקרא

פרשת ויקרא

ויקרא אל משה

א) שְאל לך אות מעִם ה' אלקיך, הַעמק שאָלה או הגבֵהַּ למעלה. מה בין דורות הראשונים לדורות אחרונים? דורות הראשונים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף האותיות, שניתנו למשה בסיני. ואפילו הרשעים שבישראל, כגון אָחָז, היו יודעים באותיות חכמה עליונה, שהרי אמר לו הנביא, שאל לך אות. ואם לא היה יודע חכמה עליונה שבאותיות, לא היה אומר לו הנביא את זה. ויודעים, באותיות עליונות, הנמשכות מבינה, ובאותיות תחתונות, הנמשכות ממלכות, חכמה להנהיג פעולות בעוה"ז.

המשך למאמר >>
באתי לגני

כו) באתי לגני אחותי כלה אָריתי מורי עם בּשָׂמי אכלתי יערי עם דיבשי שתיתי ייני עם חֲלָבי, איכלו רֵעים, שְׁתו ושִכרו דודים. מקרא זה אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כתוב, אכלתי יערי עם דיבשי שתיתי ייני עם חלבי. ואח"כ כתוב, איכלו רֵעים. מי שמזמין אחר לאכול, הוא בעת כשהמזון מונח לפניו, אבל אחַר שכבר אכל, איך יזמין אחר לאכול עימו? וכאן כתוב, אכלתי יערי, וכן שתיתי חלבי, הרי שכבר אכל?

המשך למאמר >>
איכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכְרו דודים

לה) איכלו רֵעים שְׁתו ושִׁכְרו דודים. אלו הם כל בעלי יבבה ויללה, שהם אותם הנמשכים מקו שמאל, והדינים דשמאל שורים עליהם, וע"כ מיבבים ומיללים תמיד.

המשך למאמר >>
הניצנים נראו בארץ

מב) הניצנים נראו בארץ, וקול התור נשמע בארצנו. כתוב, נראו בארץ. מהו שכתוב עוד נשמע בארצנו, הרי בפעם אחד ארץ היה די? אלא הניצנים אלו הן הנטיעות שעֲקרם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, ונתגדלו כמו נטיעות כשמוציאות פרחים.

המשך למאמר >>
מדוע באתי ואין איש

מז) מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה, הֲקָצוֹר קָצְרה ידי מִפְּדוּת. אשרי הם ישראל שבכל מקום שנמצאים, הקב"ה נמצא עימהם, והקב"ה נמצא ביניהם ומתפאר בהם בישראל. כמ"ש, ישראל אשר בך אתפאָר.

המשך למאמר >>
קרבן לה'

נ) באותו יום שנשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושרה בו. מיד, ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. וידבר ה' אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושיתמשכן אוהל מועד הזה בחטאיהם, ולא יתקיים בידיהם.

המשך למאמר >>
גדול ה'

נה) שיר מזמור לבני קורח. שיר הזה הוא שבח העולה על כל שאר השבחים, שזכו בני קורח לשַבח לו. שיר מזמור, לשון כפול, יורה שבח על שבח. שבח שנחלק לשני שבחים.

המשך למאמר >>
מי שלא נשא אישה הוא פגום [מאן דלא אתנסיב איהו פגים]

סא) אלקים בארמנותיה נודע למשגב, כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו. נצח והוד מכונים ארמונות, שמשם קיבוץ כל הברכות, קיבוץ השמחות היוצאות משם ע"י מדרגה זו, הנקראת צדיק, יסוד.

המשך למאמר >>
אם עולה קרבנו

ע) אם עולָה קרבנו. כמ"ש, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכָי. כי לא מחשבׂתי, מחשבתי כתוב, חסר ו'. מחשבה של הקב"ה ספירת החכמה, עליונה וראש הכל. כי פרצוף ז"א מתחיל מחכמה, והכתר שלו הוא מאמא.

המשך למאמר >>
נפלה לא תוסיף קום

עה) בתולת ישראל, בתולה שנתברכה מן שבע ספירות חג"ת נהי"מ דז"א, נקראת בת שבע, המלכות. ובתולה למטה יורשת שבע ברכות בשבילה. הכתוב, ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל, נאמר על כנסת ישראל, המלכות. ולפי"ז קשה, שכתוב, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל.

המשך למאמר >>
קול השופר הולך וחָזֵק

פט) כתוב, משה ידבר והאלקים יעננוּ בקול. במָקום זה נכלל דברים עליונים, סודות עליונים. והאלקים יעננו בקול, בקולו של משה, בקול ההוא שאחז בו משה, בז"א, הנקרא קול.

המשך למאמר >>
קולו של משה

כתוב, משה ידבר והאלקים יעננוּ בקול. במָקום זה נכלל דברים עליונים, סודות עליונים. והאלקים יעננו בקול, בקולו של משה, בקול ההוא שאחז בו משה, בז"א, הנקרא קול. והיה בהיפך, שכתוב, וידבר אלקים. וכאן כתוב, משה ידבר.

המשך למאמר >>
ובת כהן כי תהיה לאיש זר

צב) ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושָׁבָה אל בית אביה כנעוּריה, מלחם אביה תאכל. אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם, כי כשהקב"ה ברא העולם, לא ברא אותו אלא בשביל ישראל, כדי שיקבלו התורה על הר סיני, ויטהרו לגמרי, וימצאו צדיקים לפניו.

המשך למאמר >>
ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים

צח) בשעה שנמצאים מזונות למטה, נמצאים מזונות למעלה. בדומה למלך שהתקין הסעודה שלו, ולא התקין לעבדיו. אחר שמתקין לעבדיו, הוא אוכל הסעודה שלו. כמ"ש, אכלתי יערי עם דיבשי, זו היא סעודת המלך.

המשך למאמר >>
הנה מה טוב ומה נעים

צט) הנה מה טוב ומה נעים שבֶת אחים גם יחד. אשרי הם ישראל, שלא נתן אותם הקב"ה לשר או לשליח, אלא ישראל אחוזים בו, והוא אחוז בהם. ומאהבתם, קרא אותם הקב"ה, עבדים. כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים עבדַי הם.

המשך למאמר >>
איש כי יקח את אחותו

ק/ב) ערווה הרוחנית היא דינים. ויש ב' מיני דינים:

דינים דדכורא - הנמשכים מקו שמאל בלי ימין, ערוות הזכר.

המשך למאמר >>
ויבוא אלקים אל אבימלך

קה) ויבוא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה. ויאמר אליו אלקים בחלום, גם אנוכי ידעתי. מהו השינוי, שבאומות העולם כתוב, ויבוא אלקים, ולישראל לא כתוב, ויבוא אלקים? אלקים שבכאן הוא כוח ההוא, השר שממונה עליהם. כמ"ש, ויבוא אלקים אל בלעם לילה, שהוא כוח שנתמנה עליו.

המשך למאמר >>
עיבדו את ה' בשמחה

קט) עיבדו את ה' בשמחה. כל עבודה שאדם רוצה לעבוד להקב"ה, צריכה להיות בשמחה, ברצון הלב, כדי שתמצא עבודתו בשלמות. ואם תאמר, העבודה של הקרבן כך הוא, אי אפשר, כי אדם ההוא עבר על מצוות אדונו, על מצוות התורה, ושב לפני אדונו. באיזה פנים יקום לפניו? הרי ודאי ברוח שבור, ברוח עצוב צריך להימצא.

המשך למאמר >>
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך

קטז) ואני ברוב חסדך אבוא ביתך. לא יפה לאדם לבוא לבית הכנסת, אלא א"כ נמלך בתחילה באברהם יצחק ויעקב. משום שהם תיקנו את התפילה לפני הקב"ה.

המשך למאמר >>
אם עולָה קרבנו

קיז) אם עולָה קרבנו מן הבקר. מהו השינוי, אם מביא מן הבקר לעולה, או, ומן הצאן לעולה, או, ומן העוף לעולה? במה הם משונים זה מזה, שהרי מהכל נעשה עולה? אלא מי שמשיג ידו לזה, מקריב מן הבקר, ואם אינו יכול, מביא מן הצאן, ואם גם זה אינו יכול, מביא מן העוף.

המשך למאמר >>
ברוך ה' מציון

קלב) ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה. וכי מציון, ממלכות, הוא ז"א, הויה, ברוך? הלוא מנהר העמוק העליון הוא ברוך, מבינה? ולמה אמר, ברוך ה' מציון?

המשך למאמר >>
ז' רקיעים וז' ארצות

קלד) ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים. כשברא הקב"ה את העולם, ברא ז' רקיעים למעלה, ברא ז' ארצות למטה, ז' ימים, ז' נהרות, ז' ימים, ז' שבועות, ז' שנים, ז' פעמים, ז' אלפי שנה שהעולם עומד בהם, שקיים שישה אלפים שנה ואלף אחד חרב. והקב"ה, נמצא בשביעי, של כל אחד מהם.

המשך למאמר >>
רמזי ד' אותיות הויה

קמו) ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. אם לא רקיע, שמבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ימין ושמאל שבמחלוקת, היה מהם מחלוקת בעולם.

המשך למאמר >>
עשרה שמות

קנז) עשרה שמות כנגד י' אותיות, כנגד י', שהיא עשירית שבאותיות אלף בית. וע"כ כוללת עשר אותיות. שמונה שמות הם מבינה ולמטה. וב' מדרגות כתר וחכמה כנגד ב' רקיעים, שנעלמים ואינם נקראים בשם. כי שם פירושו גילוי, שכל מה שלא נשיג לא נדעהו בשם.

המשך למאמר >>
עשרה עשרה הכף

קעח) כתוב, עשרה עשרה הכף בשקל הקודש. עשרה עשרה, ב' פעמים, כי יש עשרה מאמרות במעשה בראשית, עשרה פעמים, ויאמר. והפסוק בראשית נחשב ג"כ למאמר.

המשך למאמר >>
שלָמים

קצב) ושלָמים הוא שלמות ושלום הכל. ומי שמקריב שלמים מרבה שלום בעולם. כי שלמים קו האמצעי, יעקב. יעקב, הוא עושה שלום, משום שמתיחדים בו קו ימין ושמאל, אברהם ויצחק.

המשך למאמר >>
הנה בָרכו כל עבדי ה'

ר) בָרכו את ה' כל עבדי ה'. זה שבח הוא לכל אלו בני האמונה. ומי הם בני האמונה? הם אלו העוסקים בתורה ויודעים לייחד השם הקדוש כראוי

המשך למאמר >>
שְׂאו ידיכם קודש

רד) קודש, מקום עליון, חכמה, שהמעיין של הנחל העמוק, בינה, יוצא ממנו, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות. נהר בינה, עדן קודש העליון. ומשום זה, שְׂאו ידיכם קודש, שיעלה ידיו לחכמה, ויקבל משם שפע קודש.

המשך למאמר >>
נפש כי תחטא

רז) נפש כי תחטא. כמ"ש עד שיפוח היום ונסו הצללים. כמה יש לבני אדם שיזהרו מחטאיהם, שלא לחטוא לפני אדונם. כי בכל יום ויום יוצא כרוז, וקורא בני העולם, עוררו את לבכם לפני מלך הקדוש, התעוררו להיזהר מחטאיכם. עוררו הנשמה הקדושה, שנתן בתוככם ממקום הקדוש העליון.

המשך למאמר >>
ולא שיקרנו בבריתך

רטו) כל מי שמשקר באות ברית קודש הזה שרשום בו, הוא כאילו משקר בשמו של המלך, משום ששמו של המלך רשום באדם, בברית מילה. ומקרא אחר יורה על מקרא הזה, שכתוב, אם שכחנו שם אלקינו ונפרוש כפינו לאל זר.

המשך למאמר >>
מֵי נוח

רל) כי מֵי נוח זאת לי אשר נשבעתי מֵעֲבור מי נוח. כתוב, ומי המבול היו על הארץ. וכתוב, ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול. שכתוב, מי המבול ולא מי נוח. וכאן כתוב כי מי נוח. ועוד כתוב, זאת לי. הם לי, היה צריך לומר?

המשך למאמר >>
קב"ה גוזר וצדיק מבטל

רמ) ולא הייתה גזרה שנגזרה למעלה על העולם, שלא היה רבי שמעון מבטל אותה, שכתוב, צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים. הקב"ה מושל באדם. ומי מושל בהקב"ה? צדיק מושל. שהקב"ה גוזר והוא מבטל.

המשך למאמר >>
מצד אמא יוצאים קליפות חוקרי דין וחוק [מסטרא דאמא נפקין גרדינים נימוסין]

רמח) מצד אמא יוצאים קליפות חוקרי דין וחוק, ונאחזים בחקיקותיה של הגבורה, בקו שמאל, דין, ושולטים על הרחמים. כמ"ש, הנועדים על ה'. בינה שעל ז"א, שנקרא הויה. ואז נמצאים העולמות חסרים, שאינם שלמים, ומחלוקת מתעוררת בכולם.

המשך למאמר >>
ד' תקופות השנה [ד' תקופין דשתא]

רנב) בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולים ויורדים. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישוב הדינים למקומם.

המשך למאמר >>
ערוות אמך לא תגלה

רנד) ערוות אביך וערוות אימך לא תגלה. אימך היא לא תגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה.

המשך למאמר >>
והשיב את הגזלה

רסב) והשיב את הגזלה. הגזלה ולא יותר. ובגנב כתוב, שישלם כפל, וארבעה וחמישה. הגזלן השווה יראה עליונה לתחתונה, ליראת אדם. כלומר, שאינו ירא לא מהקב"ה ולא מאנשים.

המשך למאמר >>
צדיק כתמר יפרח

רסד) צדיק כתמר יפרח. צדיק כתמר, כי מכל אילני העולם אין מי שמתעכב לפרוח כמו תמר. כי הוא עולה לשבעים שנה. ומהו הטעם שהצדיק נמשל לתמר?

המשך למאמר >>
ונִרגן מפריד אלוף

רסט) איש תהפוכות ישלח מָדוֹן וְנִרגן מפריד אלוף. איש תהפוכות ישלח מדון, הרשעים שעושים פגם למעלה. מדון פירושו פגם. ונרגן מפריד אלוף, שמפריד אלופו של עולם, הקב"ה.

המשך למאמר >>
מקומות יש בגיהינום [דוכתין אית בגיהנם]

רעד) מקומות יש בגיהינום, הרשומים למחללי שבתות בפרהסיה, שלא חזרו בתשובה מאותו החילול. וממונים יש עליהם. ויש מקומות בגיהינום לאותם מגלי עריות, ולאותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ולאותם השופכים דם נקי, ולאותם הנשבעים לשקר, ולאותם השוכבים עם נידה, או בת אל נכר, או זונה, או שפחה. ואף לעובר על שס"ה לא תעשה.

המשך למאמר >>
נהר דינור

רעח) נהר די נור, הוא נהר אש נמשך ויוצא לפניו, נשמות הצדיקים טובלות ומטהרות בו ונשמותיהם של הרשעים נידונות בו ונשרפות לפניו כקש לפני אש, אש אוכלת אש. הויה בניקוד אלקים, בינה, הוא החמה. הנרתיק שלו הוא אדנ"י.

המשך למאמר >>
ששת צירופי יה"ו

רפא) בעת ההיא, אלו החיות והיסודות הם שלמים, ונקראים קדושים, שאין טמאים ביניהם. שלֵמים הם ה"ת דהויה, מלכות, שלמות של עמוד האמצעי, ז"א, בכל הויות הכלולות בז"א לכל שישה קצוות שלו חג"ת נה"י. כי ז"א עצמו יה"ו דהויה, שבהן שישה צירופים, וה"ת משלמת אותו בכל צירוף.

המשך למאמר >>
הגידה לי שאהבה נפשי

רפו) הגידה לי שאהבה נפשי. אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים.

המשך למאמר >>
אם הכהן המשיח יחטא

רצד) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. הכהן המשיח הוא הקב"ה. ולמה יחטא? בשביל אשמת העם, בשביל עוונות העולם שגרמו לו זה. לאשמת העם ודאי, ולא לאשמה שלו. יחטא, פירושו, שיגרע טובו, ודן הכל בדין. כמ"ש, והייתי אני ובני שלמה חטָאים.

המשך למאמר >>
תקיעת שופר

שב) ביום ראש השנה ויום הכיפורים, לא רצה רבי שמעון לשמוע התפילה מכל אדם, אלא א"כ עמד עליו שלושה ימים מקודם, לטהר אותו. שהיה אומר, בתפילה של אדם הזה שאני מטהרו, מתכפר העולם. וכש"כ בתקיעת שופר, שלא היה מקבל תקיעת אדם, שאינו חכם לתקוע בכוונה בסוד התקיעה.

המשך למאמר >>
לילית שהייתה נמצאת בתחילה אצל אדם [לילית דאשתכח בקדמיתא לגבי אדם]

שטו) ואם כל עדת ישראל ישְׁגו, וְאָשמוּ. כתוב, נשים שאננות קוֹמְנָה שמענה קולי. כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא ברייה שלמה לפני הקב"ה.

המשך למאמר >>
מי שמיינקת את הילד שלה [מאן דינקא לרביא]

שכג) מי שמיינקת את ילדה, לא תזדווג לבעלה אלא בשעה שהילד ישן. ואח"כ לא תניק אותו עד שעה אחת, כמהלך ב' מילים. או כמהלך מיל אחד אם אינה יכולה לחכות משום צער הילד, בזמן שהילד בוכה. ובזה לא יפחד ממנה, מלילית, לעולם.

המשך למאמר >>
נשים שולטות בעולם [נשין שלטין בעלמא]

שכה) ביום שנולד אדם נצטוו על עצה"ד ועברו על מצוות אדונם. ומשום שהאישה חטאה תחילה, ובא עליה הנחש, כמ"ש, והוא ימשול בך. מכאן ולהלאה, בכל זמן שהגברים נמצאים חייבים לפני הקב"ה, הנשים שמצד דין הקשה עתידים לשלוט עליהם. כמ"ש, עמי נוגשיו מעולֵל ונשים משלו בו.

המשך למאמר >>
סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה

סנהדרין גדולה שטעתה. תנאים ואמוראים שָמעו. ע' סנהדרין גדולה היה ומשה עליהם, וע' סנהדרין קטנה היו ואהרון עליהם. כשמשה היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין גדולה. וכשאהרון היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין קטנה. ומשום זה, משה היה שושבין של המלך, ת"ת, שהיה ממשיך את הת"ת להתיחד עם המלכות.

המשך למאמר >>
חטאתי אודיעֲך

שלח) חטאתי אודיעֲך ועווני לא כיסיתי, אמרתי, אודה עֲלֵי פשעַי לה'. כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני מלך הקדוש, לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין.

המשך למאמר >>
רחל מבכה על בניה

שמג) כה אמר ה', קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מֵאֲנָה להינחם על בניה, כי איננו. כה אמר ה', כשהנביא מתחיל לדבר, יהיו דבריו נודעים, ע"י השם שמזכיר בתחילתו, אם שם המורה על דין, או על רחמים, או על ז"א, או על המלכות. וכאן, כה אמר ה', זה הקב"ה, ז"א. שאמר, קול ברמה נשמע, של המלכות.

המשך למאמר >>
הנני מושיעך מרחוק

שנא) ואתה אל תירא עבדי יעקב, כי הנני מושיעך מרחוק. מקרוב, היה צריך לומר? מרחוק, סובב על המקום, אבל מרחוק, מרחוק ה' נראה לי. וכתוב, ממרחק תביא לחמה. הוא עומק הנחל, חכמה, שנקראת רחוק, כמ"ש, אמרתי אֶחכָמה והיא רחוקה ממני, הוא המקום שהנהר, בינה, נמשך ויוצא משם.

המשך למאמר >>
אודך לעולם כי עשית

שנג) ויאמר אליה ברק, אם תלכי עימי והלכתי. אמר ברק, כיוון שרוח הקודש שורה עליה, אנצל בזכותה, ולא ישרה עליי נזק. מה ברק סמך עצמו על אישה שינצל בזכותה, כך התורה, שמו של המלך הקדוש, על אחת כמה וכמה.

המשך למאמר >>
אלקים אלִי אתה אשחרך

שסד) מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. שדוד אמר שירה, כשברח מחותנו למדבר. למה אמר, אלקים אלִי אתה אשחרך, בארץ צִיָה? אלקים אלי אתה, אשר בשם אלקים, גבורה, אני אחוז תמיד, להיותו במדבר.

המשך למאמר >>
איילת השחר

מזמור לדוד. איילת השחר, כנסת ישראל, שנקראת איילת אהבים ויעלת חן. וכי איילת השחר, המלכות, ולא בכל היום? איילת, מאותו מקום הנקרא איילת, אהבים ויעלת חן, והיא באה ממקום שנקרא שחר, כמ"ש, כשחר נכון מוצאו, חסד.

המשך למאמר >>
שומר מה מלילה

שעה) משא דוּמה אֵלַי קורא משֵׂעיר, שומר מה מלילה שומר מה מלֵיל. משא דומה. כל זמן שישראל נמצאים בגלות, נודע הזמן והקץ שלהם והזמן והקץ של הגלות ההיא. אבל גלות אֶדום היא משא דומה, שלא נגלה ולא נודע הקץ שלו.

המשך למאמר >>
ברון יחד כוכבי בוקר

שעט) ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים. כשהקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, כל הדברים, המדרגות שבעולם התחתון, בהמלכות, וכל העליונים והתחתונים מתעוררים כנגדו. וכל האילנות, המדרגות, שבגן עדן פותחים בשבחים כנגדו.

המשך למאמר >>
הבוקר אור

שפב) הבוקר אור והאנשים שולחו. בוקר, הדינים נעברים וחסד רוצה להתעורר. כל הבאים מצד החסד מבקרים את מקומם, החסד, להמציא ברכות לעולם.

המשך למאמר >>
כל זמן שמשה קיים [כל זמנא דמשה קיים]

שפה) ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך. כל זמן שמשה היה חי בעולם, היה מוחה בידיהם של ישראל, שלא ימצאו בחטא לפני הקב"ה. ומשום שמשה נמצא ביניהם, לא יהיה כדור ההוא עד הדור שיבוא מלך המשיח, שיראו כבוד הקב"ה כמותם, שהם השיגו מה שלא השיגו דורות אחרים.

המשך למאמר >>
אשר נשיא יחטא

שפט) אשר נשיא יחטא. מה ההפרש שבכל מקום כתוב ואם, כמ"ש, אם כהן המשיח יחטא. וכמ"ש, ואם כל עדת ישראל ישגו. וכאן כתוב, אשר נשיא יחטא, ולא כתוב, ואם נשיא יחטא?

המשך למאמר >>
שלהבת תחת כנפי התרנגול [שלהובא - תחות גדפוי דתינגולא]

שצד) התורה, שלומדים אותה בלילה, היא יותר צחה מהתורה, שלומדים אותה ביום, משום שצחות התורה שבכתב היא בתורה שבעל פה, במלכות הנקראת לילה.

המשך למאמר >>
או הודע אליו חטאתו

תא) או הודע אליו חטאתו. הקב"ה פקד לכנסת ישראל, שתודיע לאדם את החטא, שהוא חטא. ומודיעה לו עם הדינים שלה. כמ"ש, יגלו שמים עוונו וארץ מתקוממה לו. הודע אליו, כמי שמצוּוה לאחר שיודיעו. שהודע הוא לשון ציווי, שמצוֶוה את המלכות להודיעו.

המשך למאמר >>
נשבע ה' בימינו

תט) נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו. כל זמן שאדם חוטא לפני הקב"ה, יש מדרגה הנודעת למעלה כנגד חטא הזה, לדון את האדם, ולהסתכל עליו. אם שב בתשובה שלמה לפני אדונו, נעבר החטא, והדין אינו שולט עליו, ואינו מגיע אליו. ואם לא שב, נרשם החטא במדרגה ההיא

המשך למאמר >>
ד' מינים

תיב) כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. פרי עץ הדר זהו אתרוג. וכי אתרוג הוא מעץ הדר, שכמה קוצים יש באילן האתרוג מסביב לו? אלא כתוב, ויבן ה' אלקים את הצלע, אשר לקח מן האדם לאישה, ויביאה אל האדם. וכתוב, עצם מעצָמַי ובשר מבשרי. וזה הוא, פרי עץ הדר. שאדם נקרא עץ.

המשך למאמר >>
נפש כי תמעול מעל

תכב) נפש כי תמעול מעל. נפש ודאי, ולא הנשמה והרוח, שהם אינם חוטאים, אלא שמסתלקים מטרם החטא. כתוב, והייתה נפש אדונִי צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך. וכתוב, ואת נפש אויביך יקַלעֶנָה בתוך כף הקלע. הרי ששכר ועונש מגיעים בעיקר לנפש.

המשך למאמר >>
נפש רוח נשמה

תל) יש מי שזכה בנשמה. ויש מי שזכה בהתעוררות רוח. ויש מי שלא זכה אלא בנפש. מי שלא זכה אלא בנפש, ואינו עולה יותר, לזכות לרוח ונשמה, הרי מתדבק בצד הטמא, וכשהוא ישן, אלו צדדים רעים באים ומתדבקים בו, ומודיעים לו בחלום מדברי העולם, מהם שקרים, ומהם אמת

המשך למאמר >>
שחקים יזלו צדק

תמד) הַרעיפו שמים ממעל. הרעיפו, כמו, יערוף כמטר לִקְחִי. ועל דבר המטר, שהוא מזון הכל, הוא אומר זה. וע"כ כל עיני העולם מצפים אל הקב"ה למזונות, משום שהוא נותן מזונות לכל, וזן הכל, כמ"ש, עיני כל אליך יְשַׂבֵּרו.

המשך למאמר >>
ליבי לחוקקי ישראל

תמח) ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם בָרְכוּ ה'. כל הרצון וכל הלב שצריך האדם להמשיך ברכות מלמעלה למטה, כדי לייחד השם הקדוש, הוא צריך להמשיך בתפילה להקב"ה ברצון ובכוונות הלב, מנחל עמוק, בינה, שכתוב, ממעמקים קראתיך ה', ששם עומק הכל בעמקים העליונים, שהם התחלה עליונה, שאו"א, חכמה ובינה שבבינה, מזדווגים. אף כאן, ליבי לחוקקי ישראל, הם או"א, שהם מחוקקים, שנותנים מוחין לישראל הקדוש, ז"א, שנמשך מביניהם.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree